נחל קינה

מפת סימון שבילים: 11 דרום מדבר יהודה וים המלח

עונות: סתיו, חורף, אביב

מאפיינים: מסלול מעגלי, אפשרות לכניסה למים. חלק משביל ישראל

רמת קושי: בינוני. אורך המסלול: 10 ק"מ

​

הטיול המרשים בנחל קינה, הינו טיול בעקבות דרכם המקראית של מלכי יהודה, אשר הובילו

מתל ערד לעבר הישוב צוער ודרום ים המלח, הנקראת דרך אדום.

הטיול המעגלי, המתאים לאוהבי לכת, חושף לפנינו טפח מן המדבר, נחל מרשים, גב מים

לטבילה ונוף המזכיר את עוצמתו של הטבע, כל אלו בעודנו מדמיינים את שיירות המדבר

לפני כ- 3000 שנה.

איך מגיעים: הטיול הינו טיול מעגלי אשר מתחיל סמוך לחרבת עוזה אשר נמצאת דרומית לערד. נוסעים לערד (כביש 31 מוביל מצומת שוקת לערד). מיד בכניסה המערבית לערד פונים ימינה ברחוב שמיר לעבר רובע האמנים ואזור התעשייה. בכיכר לאחר כ- 150 מטרים, ממשיכים ישר בדרך אשר נקראת דרך הגז. הדרך מגיעה לאחר כק"מ למנחת ישן של מטוסים. נוסעים עם המנחת מערבה ויורדים לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים כחול. דרך העפר ממשיכה עוד כ- 2 ק"מ עד שמגיעה לבי"ס אזורי של תושבי הפזורה הבדואית הגרים באזור זה. סמוך לבי"ס הדרך מתעקלת שמאלה (דרומה) וממשיכה עוד כק"מ וחצי בדרך עפר המתאימה לכל כלי רכב (בנסיעה איטית), עד למאהל הבדואי .

חרבת עוזה: מהחניון נתחיל ללכת עם דרך המסומנת בסימון שבילים כחול. לאחר דקות ספורות  נראה סימון שבילים ירוק הפונה ימינה – עימו נחזור בחזרה. נמשיך במעלה השביל הכחול עד לראש הגבעה שם נמצא שרידים מרשימים של מצודה קדומה הנקראת חרבת עוזה. חרבת עוזה הינה שריד לדרך העתיקה אשר הובילה מתל ערד, אשר ברמת ערד ושיפוצי הר חברון לעבר דרום ים המלח. היישוב צוער והרי אדום. הדרך, אשר עברה במקום בו עובר סימון השבילים הכחול ושביל ישראל, נחקרה ע"י הארכיאולוג יוחנן אהרוני בשנת 1956 , אשר זיהה  את המקום כמצודה מתקופת הברזל – התקופה הישראלית (המאות 8-9 לפני הספירה). יוחנן העלה את ההשערה שהמצודה שמרה על דרך אדום המקראית, כך הוא כותב בספרו בעקבות מלכים ומורדים:  " המצודה נבנתה, כאמור במקום גבוה, על קו הרכס במקום שמתחיל המורד התלול למדבר יהודה. היא באה להגן בוודאי על יהודה מפני פלישות מדרום מזרח, אזור זה ידע מאז ומתמיד ניסיונות פלישה מן הדרום בדרך מן הערבה ומאדום. מסביבה זו עלו כבר בני ישראל נגד חרמה וערד מכאן עלו בני קיני יחד עם בני יהודה מעיר התמרים היא צוער, אל נגב ערד (שופטים א' ט"ז) אך בחירת מקום המצודה מעל למוצא ואדי אל קיני, היורד בכיוון להר סדום, מובנת לנו, רק אם אנו מניחים שמכאן לעברה הדרך המרכזית מיהודה לערבה ולאדום. היא דרך אדום או דרך מדבר אדום. (מלכים ב': ג', ח', כ') שבה ירדו מלכי יהודה, מדוד ועד יהושפט ועד אמציה ועוזיהו, כדי להכות את אדום בגיא-המלח."

המצודה ששטחה כ 40X50 מטרים לערך, מוקפת חומה הבנויה מאבנים גדולות, לרוב בלתי מסותתות, אליהם צמודים מבפנים חדרים היורדים כעין חומת סוגרים. בתוך המצודה נמצאו חרסים רבים מתקופת מלכי יהודה הדבר המתארך אותה למאות 7-9 לפני הספירה, כמעט לפני 3000 שנה.

המצודה נשתמרה באופן מרשים מאוד במשך הזמן והמבקר בה יכול להלך בין חדרים וללמוד את תוכנית הבנייה. חרבת עוזה וחרבת רדום הדרומית אליה היוו ככל הנראה נקודות שמירה על הדרך הקדומה ושימשו להגנה מפני ניסיונות פלישה ליהודה מכיוון הדרום מזרח

בורות מים בנחל קינה: מחרבת עוזה נמשיך ללכת עם השביל הכחול היורד בשביל תלול לעבר אפיקו של נחל קינה. במקום בו השביל מתחבר לנחל, נראה סימון שקוף המוביל אותנו לבורות מים סמוכים. בורות המים מתמלאים מדי חורף ומשמשים את הרועים הבדואים להשקיית עדרי צאן (אין לשתות מן המים בבורות) ניתן לראות את חריצי החבלים המשמשים להעלאת דליי המים. נמשיך עם השביל הכחול אשר הולך עם הנחל עד לנקודה בה נפנה ימינה לעבר שביל ירוק הממשיך באפיק הנחל. לאורך אפיק הנחל ניתן לראות צמחים רבים המאפיינים את הצמיחה המדברית. בין השאר נבחין ב: חצב מצוי ( בחורף נראה את העלים הירוקים הגדולים שלו. ובסתיו את עמודי הפריחה הלבנים), שלהביט קצרת – שיניים, דרדר מצוי, פרג אגפני, ציפורנית מגוונת ועוד. הליכה של עוד כק"מ תביא אותנו לתצפית מרהיבה על מפל באפיקו של נחל קינה.

המפל וגב בנחל קינה: התצפית של המפל מרהיבה, וניתן לראות את הגב בתחתיתו. בנקודה זו , השביל הירוק אינו מסומן היטב ועל מנת לרדת לתחתית המפל יש להקיפו, ולאתר את השביל הירוק היורד לעבר אפיק הנחל בצידו המערבי. הירידה תלולה משהו ובסופה נגיע אל הגב. גב המים עמוק מאוד (למעלה משני מטרים) והוא מלא כל השנה. בימי חורף ואביב הגב מלא עד תומו. כשהוא מחזיק במימי שיטפונות האחרונים, לקראת הסתיו המים מתאדים ומפלסם יורד (אם כי תמיד נשארים בו מים) זו נקודה מצוינת להישאר בבגדי ים ולטבול במים הקרירים. לאחר המנוחה, נמשיך על השביל הירוק באפיק נחל קינה עוד כק"מ וחצי עד לנק' בה הוא עוזב את האפיק הראשי של הנחל. ופונה בחדות שמאלה (צפונה) במעלה אפיק המנקז את הנחל. השביל הירוק מטפס בערוץ הנחל. בדרך נתגבר על מפלון בגובה של כ- 5 מטרים אותו יד לטפס בזהירות בהמשך השביל יוצא מן הנחל, נוטה שמאלה ועולה לעבר נ.ג 554. מכאן ממשיך השביל בדרך גמלים טובה, לעבר נקודת תחילת המסלול. שימו לב, כי בערוץ בו הולכים ישנן מערות רבות בחלקן ישנן שימוש גם היום